אורי זילברשטיין / טל |
ים געגועים גואה בי
כל בוקר מחדש, אני מגלה שאת הכוח להתגבר
אני מגלה שאת מקור האושר הבלתי נדלה
גם שכואב לי עמוק בפנים
גם שכועס לי
שרע לי
כשאני איתך, זה שוכך
מתמוגג, נעלם.
וקראתי בשמך אושר
ונתתי לך משמעות
והטמעת בי חלק ממך
ליבי שלך
לפנות בוקר, וטל מכסה את העולם שלי
טל מתקתק, טהור, נקי.
לפתע החכמתי, פקחת את עיניי.
נתת לי את האפשרות, ההזדמנות.
לראות את מי שאני באמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|