ארבל הכרמלי / כבר התרגלתי לטעם |
לתפוס שוב בקרני החיים ללא חסר.
מלאתי ציקלוניי בהרבה
סבלנות, רצון, כנות ותוחלת,
אך בכל אלה לא היה די
והנה ציקלוני נתרוקן מעליי,
ריקם שבתי אל נקודת ההתחלה
אך לא עם אותה דרך חשיבה.
מלפניה, הייתי כאלון בודד מתוך בחירה
ועתה, משיודע טעמה של אהבה -
אינני יכול יותר בלעדי אישה
ואני תר אחר קול מלטף בצנעה,
אחר מאור עיניים של סיכוי
אחר טעם גוף שיהא כשיקוי,
אחר שובל של אושר ושלווה
אשר את, כל את, גם רוצה.
13/04/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|