פאולינה ז'וקוב / אל תחכו לה |
היא עוזבת
היום
עם קרני אור
ראשונות
דרך וילונות
מעופשים
בדירה
בדרום תל אביב
היא מתעוררת בבהלה
שוב
דלתות נטרקות
וקירות מתקלפים
רועדים לנוכח
רקיעות רגליה
הרמות
בינם לבינם
הם לוחשים
נשבעים לסודיות
נשבעים לנאמנות
לשמור את סודותיה
ורגעי האושר הקטנטנים
בקנאות
עד אשר שוב תשוב
עייפה וקצת סתורה
עיניים מזוגגות
ספק שיכורה
ספק מאושרת באמת
היא שוב יוצאת
לחפש לה פינה
משלה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|