|
שבאת ישר הלכת
לא אמרת מילה
כאילו לפתע
צללנו מתחת למים
והכל שקט, ולא נודע
והסכף לא נפסק
בתוך המצולות אין אויר
אני נחנק
ואין דגים ואין כל חי
עכשיו אני לבדי
ואני צריך לעזור לעצמי
לדחוף את הרגליים
ולצאת מהמים ...
|
|
|
שני כרישים
נפגשים. אומר
האחד לחברו:
"שמע, אתמול
בלעתי צוללן.
דווקא היה טעים,
אבל היום יש לי
צרבת וגזים".
"מטומטם!", גוער
בו הכריש החבר;
"צריך לקלף אותם
קודם!". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.