|
אהוד מנור כתב את המילים - אבל זאת היתה המנגינה שלו. לא ידענו
שתעוף רחוק כל כך.
השנסונרים אמרו
שהחברים בוכים
כשמת משורר.
כולנו בוכים היום
כי אהוד מנור
לא היה רק משורר
אלא גם בן אדם - ובדורנו.
ילדותו-ילדותנו
נמתקה למנגינת ימי בנימינה
הזכירה את הימים האחרים במקומותנו
בהם אנשים אמרו שלום
וחבר היה חבר.
כאביו - געגועיו לאביו ואחיו הצעיר יהודה
מכים בנו
בכל יום זכרון.
שמחתו - שמחתנו נגדעת עתה בעודה באיבה.
הנצח שלו - לא נצח של פרפר הוא
וחיינו - גלגל בתוך גלגל,
עוד יתנגנו במנגינת
מילותיו הנכונות כל כך
של
אהוד מנור. |
|
|
I'm smoking
some hash in
Amsterdam,
alone in a
cheap coffee
shop. looking
back at my life
and find...
a spongy,
oozing pile of
black stuff
with a fat fat
women on top. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.