כשהזמן קשה והשקט נשבר
אני הולך אל האישה הגדולה מן המדבר
שם בנוף הצהוב הקסום, היפה
היא חולטת בקדרה פולי קפה
על ידה אותי היא מושיבה
האישה הגדולה מן המדבר
מוחה דמעתי מן הלחי
ופורטת לי שיר עלי גיטר
כך באהל עב אלי גחלת לוחשת
את צפונות לבי השבור מנחשת
וברוך מצביעה אל שמי כוכבים
ובלחש מבטיחה לי דברים טובים
כך בלילה הזה כמו תמיד עלי כר
אני הולך אל האישה הגדולה מן המדבר
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|