חלציי בערו בלהבות עוד ברגע הראשון שראיתי אותה, הנימפה בעלת
התלתלים השטניים, גופה התנועע לצלילי המוזיקה כנחש המתפתל על
חול המדבר החם בדרכו לעוד ציד.
ידעתי שאני חייב לקבל אותה, אבל היא לא תתן, היא לא תתלכלך
בפשוט עם כמוני. הלכתי לברר פרטים על חיית הטרף שלי אצל מוקי
הברמן, האיש שידע הכל על כולם. הוא אמר לי את שמה - ג'וזיפין.
ג'וזיפין ג'וזיפין ג'וזיפין... גלגלתי את שמה שוב ושוב בראשי.
מוקי הכין לי ראסטינייל שאותו גמעתי בשלוק אחד, מוקי חייך
בזלזול לכוונתי לצוד את הציידת. "זה כמו לתפוס חד קרן" אמר
וחייך.
לאחר סיום המשקה התקרבתי לאט לאט על קצות אצבעותיי שמא תקלוט
את מהלכי אל עבר האלה, זיעה וגלי חום עטפו את כל גופי כמנסים
להמיס אותי בדרכי אליה, ליבי פעם בחוזקה רבה שכבר חשבתי שהוא
הולך להתפוצץ מתוך חזי שהרי אין בגופי מספיק מקום למהלומותיו.
נעמדתי מולה וצפיתי בה ורק אותה יכולתי לראות, שאר האנשים נראו
לי כצללים תזזיתיים, רק היא היתה מוארת בזרקור אימתני, או אולי
היא בעצמה היתה הזרקור שהאיר את כולם, רוקדת בחושניות מהפנטת.
התחלתי להרגיש את איברי מזדקר בתוך מכנסיי, כאילו היה בעל
כנפיים. פי התייבש, הייתי צריך להרטיבו בנוזל כלשהו, לפתע
בהיותי חושב על היובש בפי היא הביטה בי, וכמו מדוזה שיתקה
אותי, לא יכולתי לזוז לשום מקום, כל תנועה סחבה אחריה כאב רב,
ידעתי שאני חייב להמשיך להסתכל לה בעיניים, להסתיר את
התרגשותי, היא הביטה בי בשלוות נפש של טורף, חיוך קטן החל
לעלות לה בצד הפה, ואני משותק על סף עילפון. אוו כמה היא
מדהימה חשבתי, היא בוודאי משועשעת מהנסיון הפאתטי שלי להחזיק
מעמד בקרב הידוע מראש הזה, אני כנמלה מול דרקון ענק, אין לי כל
סיכוי.
האמזונה החלה מתקרבת לעברי, נעמדת בטווח הבל פה, מקרבת את
שפתיה הבשרניות לאזני הנרגשת ולחשה בשקט אך בעוצמה "עלה למעלה
צייד שלי, נסיונך הרשים אותי", ניסיתי לענות לה אך גיבובים
יצאו מפי ולא מילים, לבסוף הנהנתי בחיוב, בלי לחשוב רגע אחד
נוסף דחפה את לשונה המחודדת לפי, הרגשתי את הארס המתוק זוחל
בכל גופי, אני מנסה להחזיק מעמד עם המקצוענית שמולי, חושב על
כך שאני חושב יותר מדי, בינתיים היא שלחה את ידה לאברי הזקור
והוא כמו כלב מאולף התמסר לידה כלא שלי יותר.
"הוא נראה לי בעל יותר ביטחון ממה שאתה מקרין" סיננה והוסיפה
חיוך זדוני, לקחה את ידי וסחבה אותי לקומה העליונה, נכנסנו
לחדר צדדי. החדר היה חשוך וקר, עד מהרה חיממנו את החדר בלהט
ובתשוקה שלנו, אני בתשוקתי העזה אליה והיא בתשוקות כל הגברים
שנכלאו אצלה.
היא זרקה אותי על הרצפה, הניחה את עקבה השחור והחד על חזי,
"תלקק את רגלי" דרשה, תחילה הייתי מופתע אך מהר מאוד הכנסתי את
נעלה לתוך פי המשתוקק, לאט לאט היא החלה מתכופפת אלי, מעלה
קלות את שמלתה האדומה ומקרבת את איברה החם לאיברי, היא קרעה את
בגדיי ממני כאילו היו עשויים מנייר, טופריה התחזקו בבשרי, לאט
לאט הרגשתי את הדם שלי נוזל מתוך גופי, היא החלה מלקקת את
שפתיי ומחככת את פרי התאווה שלה באיברי השפוט, היא ליקקה את
דמי שהוקז שניות קודם לכן על ידי ציפורנייה, תפסה את ידי
בחוזקה, היא היתה מאוד חזקה ואני לא יכולתי וגם לא רציתי
להתנגד, הוקסמתי, כושפתי.
היא תפסה את איברי והחדירה אותו בעדינות למערת העונג שלה,
הרגשתי אותו חודר פנימה, הרגשתי אותו בפנים, עטוף בלהבה, היא
החלה רוכנת מעלי, חונקת אותי בגופה, שולטת לחלוטין בבשרי,
בגופי הצייתן.
היא נעה במהירות בתנועות גליות, זיעה טיפטפה עלי ממצחה וצרבה
את פניי, כאילו היתה חומצה. היא נעה וגנחה, נעה וגנחה, חתכה
אותי לגזרים בטופריה, צמרמורות עונג כבשו את כל גופי, הרגשתי
שאני הולך להגיע לשיאי ולפלוט את נוזלי. היא קירבה את שפתיה
לצווארי והחלה נוגסת בעדינות, הרגשתי את שיניה החדות מתחזקות
על צווארי, אך לא כאב הרגשתי כי אם הנאה, איברי סימן לי שהוא
אינו יכול יותר לעמוד בעונג שתקף אותו, הרגשתי שהיא חדרה אלי
ולא הפוך, היא החלה למצוץ את דמי בפראות ובמהירות בסינכרון עם
האורגזמה שקרבה כל כך, בערה של שמש עברה בכל גופי לא השאירה
פיסת בשר לא חרוכה, הרגשתי שגופי שורף את החדר. דמי הוקז מדי,
הרגשתי מסוחרר, פלטתי את זרעי שלווה באורגזמה הארוכה והשמיימית
שחוויתי בחיי, הרגשתי שאלפי סרטי סטן מלטפים את גופי ומנסים
בעדינות נעימה לכבות את השריפה, הרגשתי שאני נזרק לאוויר
ומרחף, ואכן ריחפתי לרגע. לפתע היא התרוממה מעליי, אור רחוב
שבקע מהחלון הראה לי את פניה האמיתיות, ואמפירית צמאת דם,
שפתייה ושינייה היו מוכתמים בדמי הכנוע, חיוך זדוני חשף את
ניביה הארוכים, וכך קפצה לה מהחלון ונעלמה כלא היתה, גססתי לי
על הרצפה ללא כאב, רק חיוך ענקי היה מרוח על פניי, חיוך שחשף
את העובדה שהמוות הקרב שווה את החוויה שעברתי עם הערפדית
הסקסית שלי ג'וזפין, הציידת, האלה, נסיכת האופל שלי.
ג'וזיפין, ג'וזיפין, ג'וזיפין, גלגלתי את שמה בקול בעוד אני
מחכה למוות המתוק שיגיע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.