|
כשהזמן קשה והשקט נשבר
אני הולך אל האישה הגדולה מן המדבר
שם בנוף הצהוב הקסום, היפה
היא חולטת בקדרה פולי קפה
על ידה אותי היא מושיבה
האישה הגדולה מן המדבר
מוחה דמעתי מן הלחי
ופורטת לי שיר עלי גיטר
כך באהל עב אלי גחלת לוחשת
את צפונות לבי השבור מנחשת
וברוך מצביעה אל שמי כוכבים
ובלחש מבטיחה לי דברים טובים
כך בלילה הזה כמו תמיד עלי כר
אני הולך אל האישה הגדולה מן המדבר |
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.