[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענת אדרת
/
חצי לב

"התנדבות מעצבנת", רטן בן. בדיוק השנה כשהוא מתכונן לתחרות
"נוער שוחר מדע" וחוגג את בר המצוה, המורה מודיעה שכל זוג
בכיתה יצטרך לתרום חצי שעה בשבוע בביקור אצל קשיש או קשישה.
"אז מה" לחש בן לדין שישב לידו, "אם אני אבקר את הזקנה הזאת
היא תפסיק להיות זקנה ?!". המורה ראתה את הלחיים האדומות של בן
והסבירה לכיתה מעט על החשיבות שבהתנדבות וביקשה שכל אחד ירשום
על פתק את בן הזוג הרצוי לו למשימה זו. בן כתב את השם של ליהי.
ליהי מצאה חן בעיניו, שקטה, יושבת תמיד בשורה הראשונה, אם כבר
להתקע במשימה כזאת לפחות עם מישהי חמודה חשב לעצמו. המורה
ביקשה ממנו בסוף השיעור שיגש אליה, וביקשה ממנו להקליט או
להסריט את המפגשים, כמובן רק אם המבוגר או המבוגרת יסכימו,
כוונת המורה היתה לגרום לבן להתעניין בהתנדבות.

בן וליהי התייצבו למפגש עם גב' בלה לוי שגרה בתוך דירונת קטנה
בבית אבות. בן התיישב ושאל את בלה אם הם יכולים לצלם את המפגש.
הוא שם את הטלפון הנייד שלו בכיוון של בלה, וליהי שמה את הנייד
שלה בכיוון שלהם. בן פתח ואמר לבלה שהוא ממש מצטער אבל הוא ממש
לא מתעניין בכל ההתנדבות הזאת, ואין לו מושג על מה הם יכולים
לדבר חצי שעה. הוא חשב שבלה תנזוף בו על חוצפתו, אבל בלה היתה
רגועה, התבוננה בו בחיוך מבין ואמרה לו: "אני מבינה אותך". בלה
אמרה לו שאין שום חוק שנאמר בו שהיא צריכה לספר להם על עצמה,
והיא דווקא תשמח לשמוע עליהם. בן וליהי הופתעו, חייכו, התבוננו
זה בזו והתחילו לספר לבלה על עצמם. בן סיפר לה שהוא מתכונן
לתחרות חשובה במחשבים ב"נוער שוחר מדע", ושיש לו בר מצוה, ואין
לו קשר לסבא ולסבתא שלו ולכן הוא לא כל כך רגיל לדבר עם
מבוגרים. וליהי סיפרה לה שההורים שלה רוב הזמן בכלל לא בבית
והיא נורא בודדה. בלה שאלה אותם על בית הספר, וכיבדה אותם
בשוקולד. בן התבונן בשעון שלו ולא האמין שהם נסחפו מעבר לחצי
שעה שנקבעה להם מראש. הם קבעו להגיע בשבוע שלאחר מכן.

בלה סיפרה להם במפגש הבא שהיא רווקה, אין לה ילדים ובמשך שנים
ארוכות היא עבדה כמורה. בן אמר לה שהוא לא חושב שהיא הייתה
מצליחה להשתלט עליהם ובלה צחקה. ליהי שאלה את בלה איפה היא
נולדה ובלה ענתה לה שהיא באה "משם", וליהי לא בדיוק הבינה את
כוונתה. בלה סיפרה לה שהיא נולדה לפני המלחמה ולאחר שניצלה
עלתה לארץ-ישראל. בן שאל את בלה אם יפריע לה אם הוא יביא מפה
ובלה תראה למצלמה את מסלול העליה שלה לארץ-ישראל, הוא התייעץ
איתה מה עוד יכול לעניין את הכיתה כשיראה להם את הסרט על
המפגשים איתה. בלה אמרה שהיא תחשוב על הרעיון המעניין שלו, היא
לא חשבה על חייה כסרט, אבל היא תשמח לשתף פעולה.

ליהי שאלה את בן אם הוא לא חושב שהם קצת נכנסים לה לחיים, ובן
ענה שאם בלה תרגיש לא בנוח איתם היא תגיד. בן וליהי היו חסרי
סבלנות עד למפגש הבא, הם היו סקרנים לראות מה תראה להם בלה. בן
דמיין את הסרט וחשב על כל האפקטים שאפשר לשלב בסרט כזה. בלה
תיארה על מפה את מסלול נדודיה. בן וליהי נדהמו מתלאותיה של
בלה. בן שאל את בלה אם נותרו לה זכרונות מילדותה, ובלה הביאה
קופסא שחורה ופתחה אותה בזהירות. היא הראתה להם תמונה צהובה של
משפחתה שהושמדה. של מכתבים שניסתה לשלוח למשפחתה אבל חזרו ללא
מענה, קשורים בסרט. מסמכים שאיפשרו לה להגיע לארץ-ישראל,
תעודות ומכתבי הערכה אליה כמורה.
ליהי ראתה שבתחתית הקופסא נמצא חפץ מזהב, ושאלה את בלה מה זה.
הם חשו בצמרמורת שאחזה את בלה. היא הוציאה תליון קטן מזהב עם
שרשרת, צורתו של התליון כשל חצי לב, כמו לב ששברו לשניים, על
חצי הלב שאחזה בלה נחרטה האות ב', האות הראשונה בשמה. ליהי ובן
התבוננו בתליון ובבלה שנאנחה ושתקה לרגע. "את התליון הזה"
סיפרה להם בלה בשקט "קיבלתי מאהובי לייזר". את לייזר היא פגשה
פה בארץ, גם הוא הגיע "משם". בלה הוסיפה שהחצי השני של התליון
נמצא בידיו של לייזר, והאות ל' מוטבע על החצי שלו, וביחד הם
יוצרים את המילה לב. ליהי שאלה מה קרה ללייזר ומדוע הם לא
התחתנו ועצרה את עצמה, הרגישה שקצת לא נח לבלה לספר להם. אבל
בלה סיפרה להם שזאת היתה אהבה גדולה, אבל לצערה דרכיהם נפרדו,
מחלות, מלחמות, וזהו. בן שאל את בלה לשמו המלא של לייזר. ובלה
ענתה: "לייזר יעקובסון".

בן אמר לליהי שהוא יאתר את הלייזר הזה בשביל בלה. ליהי התבוננה
בו ושאלה אותו אם הוא לא קצת נסחף, ובכלל איך אפשר להתערב
לאנשים בחיים. אבל בן לא הקשיב והזמין אותה אליו הביתה והם
ינסו. הם נכנסו לבית של בן ורצו במהירות למחשב של בן. בן פתח
את האתר של "בזק" והקליד "יעקובסון לייזר" בחר באפשרות "כל
הארץ" וליהי התקרבה לצפות יחד איתו בתוצאות. בן נשם את ריח
השמפו של שערותיה של ליהי הריח היה נעים והוא הצטער על כך שיש
לו מחשב מהיר ותוך שניה ליהי ראתה את התוצאות והתרחקה בייאוש
מן המסך. "יש איזה ארבעה לייזר יעקובסון בארץ" התאכזבה ליהי.
אבל בן אמר לה להרגע והתחיל לחייג למספרי הטלפונים שעל המסך.
הנסיון הראשון נכשל - לא הייתה תשובה. בן עבר למספר הטלפון
השני: "לייזר וצילה יעקובסון", ושמח לשמוע קול של איש מבוגר מן
העבר השני. "שלום" אמר בן, וניסה להשמע מבוגר, "קוראים לך
לייזר יעקובסון?", "כן" ענה האיש. "קוראים לי בן, ואני מתנדב
אצל גב' בלה לוי, ורציתי לשאול אם הכרת אותה בעבר?". ליהי
הצמידה את האוזן מן הצד השני וקפאה על מקומה. דממה. הם חשבו
שאולי האיש ניתק, אבל אחרי כמה רגעים האיש ענה להם: "כן, הכרתי
את בלה". בן שאל את לייזר אם הוא יסכים לפגוש אותה שוב. ולייזר
אמר לבן כי אשתו גוססת מאלצהיימר והוא מטפל בה ולא יכול לעזוב
אותה. בן שאל את לייזר אם יש לו מחשב, והבריק במוחו רעיון.
לייזר ענה שיש לו מחשב, הוא מתקשר עם ילדיו שגרים בחו"ל. ובן
שאל אותו אם יסכים להתכתב עם בלה דרך המחשב, ואם זה יצליח הוא
יוכל לשוחח איתה בטלפון. לייזר שמח על הרעיון המוצלח, הרי עברו
שנים רבות ואף אחד לא ידע איך הקשר בין בלה לליזר יתפתח. לייזר
שאל מה בלה עושה היום, ובן ענה לו שהיא בבית אבות ומעולם לא
התחתנה. לייזר היה מופתע שבלה לא נישאה, הוא לא תיאר לעצמו
שאהבתם נחרטה כה עמוק בנשמתה של בלה. בן קבע עם לייזר מועד
לצ'אט עם בלה והם נפרדו.

הלב של ליהי פעם בחוזקה, היא התבוננה במחשב הנישא שבן שאל מאבא
שלו לצורך העניין. ליהי שאלה את בן מה יקרה אם זה לא יצליח,
אבל בן היה שקוע בהרפתקאה שמצפה להם. הם הגיעו לבלה ואמרו לה
שיש להם הפתעה בשבילה. בלה לא הבינה. בן פתח את המחשב הנישא
ואמר לבלה "זאת מתנה מליהי וממני בשבילך. ובלה התבוננה במסך.
פתאום היא רואה אותיות נכתבות מולה:
"בלוצ'קה טייערקע" (בלה יקרתי)
בלה נבהלה, דמעות גדולות מילאו את עיניה, וליהי ובן חשבו פתאום
לעצמם שבלה לא צעירה ואולי חלילה היא תתעלף. ליהי רצה והביאה
לבלה כוס מים, בלה שתתה ושאלה אותם מה זה. רק לייזר מכל העולם
קרא לה כך, והיא כל כך מתגעגעת הרהרה לעצמה. בן הסביר לה
שלייזר יעקבסון כותב לה מביתו, ואם היא רוצה היא יכולה לענות
לו. בלה כתבה לו משהו, ובן וליהי התרחקו מתבוננים בה רועדת
וכותבת ומחכה. בן אמר לבלה שהיא צריכה ללחוץ על אנטר והדריך
אותה. אחרי כמה דקות ביקשה בלה מבן שיתן ללייזר את הטלפון שלה,
ובלה הודתה להם נרעדת.

בלה סיפרה להם במפגש הבא שהיא נסעה לבקר את לייזר כי הוא לא
עוזב את ביתו. לייזר היה זקוק לתמיכתה בשעה קשה כל כך, ובלה
העניקה לו ידידות שהייתה חסרה גם לה.

בן זכה באחד המקומות הראשונים בתחרות המחשבים, הוא הציע תוכנה
מהירה לאיתור אנשים באמצעות תחנות מעברם. בבית הכנסת כשהקריא
את הפרשה שלו, התבונן אחורה לעזרת נשים ושמח לראות  את ליהי
מחייכת, מחזיקה ביד סוכריות טופי כדי לזרוק עליו.

השנה עברה מהר וליהי ובן באו לבקר את בלה בפעם האחרונה. הם
הופתעו לגלות שלייזר עבר לגור עם בלה לאחר שאשתו נפטרה. לייזר
סיפר להם שהילדים שלו התנגדו, אבל הוא אמר להם שהם אפילו לא
עזרו לו כשהוא היה צריך אותם ושלא יתערבו. בלה אמרה להם
כממתיקה סוד שיש לה הפתעה בשבילם, ובן וליהי התבוננו זה בזו.
בלה הוציאה תליון מזהב בצורת לב, חצתה אותו לשניים ונתנה לכל
אחד מהם חצי, לליהי הוטבע ל' על החצי שלה, ולבן ב', על החצי
שלו, "ביחד לב", חייכה בלה, "שיהיה לכם בהצלחה". ארבעתם ישבו
כל אחד מחזיק את חצי הלב שלו.

כשיצאו, בן אמר לליהי שהוא יקרא לסרט שלו "חצי לב". וליהי עזרה
לו לערוך את הסרט. את הסרט הם הקדישו לבלה וללייזר. והם סיימו
את הסרט בכתובית גדולה:

                      האהבה מנצחת







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבל זברות...
נו, טוב, שיהיה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/4/05 14:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענת אדרת

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה