עוד יום הזוי בחיי....

בעודי מקפצת על ההרים בדרום, ים המלח או משהו כזה (מוכר...)
בתאריך לא ידוע, שנה גם לא, אני כל הזמן בדילמה אם 2003 או
2004 (יש לי בעיה עם מספרים). השעה 8:50, העיקר שאת השעה אני
יודעת - אבא קנה לי שעון במטוס בדרך לצרפת בפעם המי יודע
כמה...
בכל מקרה אני פתאום מבינה המון תוך כדי שאני רוקדת את "ריקוד
השמש שלי" שמוקדש לניר / שמש שלי.
הוא היה שמש בשבילי ואני ירח בשבילו אבל אז פתאום הבנתי שאולי
כל הזמן הזה זה היה בעצם הפוך כמו להסתכל בראי.
אני רוקדת לי בגבעות שטופות האור וניר אהובי במרתפים חשוכים.
בכל מקרה זה נורא הטריד אותי ושמתי לב שבכל זאת אם ניר הוא שמש
אז זה הגיוני ביותר - מחמם מגן מהקור, צורב עוקץ, נמצא שם כל
הזמן גם כשנדמה שהוא לא - שמש.
וככה אני הולכת לי בהרגשה כבדה ועם זאת גם מאוד קלילה לכיוון
האוהל הלבן, שם ישבו להם כמה אנשים חלולים כל אחד והסרט שלו.
בכל אופן פתאום הגיע מישהו שהתפקיד שלו בסרט כנראה היה לגרום
לנו להיקרע מצחוק כי כולו היה דלוק לגמרי וכשהוא הגיע אז מישהו
אמר: "איזה קטע אם אמא שלו היתה רואה אותו עכשיו", וכולנו נורא
צחקנו ומישהו אחר אמר לו: "יא מניאק ואם אמא שלך היתה רואה
אותך עכשיו", אז הראשון אמר שעדיין הוא חושב שאם הוא היה אמא,
הוא היה דואג יותר מהמצב של השני ואז בכלל נורא צחקנו :)
אני בכלל באתי לחפש דף ועט כדי להתחיל לכתוב את סאגת החיים
הקורעת שלי אבל לאף אחד לא היה אז רק חרטתי לי על החול 8:50
שמש = ירח כדי לא לשכוח - זה עבד.
בשעה 9:15 רצתי מהר לחפש את אלון-זורם+ ולבשר לו שאני אהיה
סופרת.
תוך כדי כך נירשמש מזכיר שהוא שם וסוחף אותי לריקוד נוסף ומלא
יסוריי אהבה.
מתחילות לחלוף לי מחשבות על כך שנירשמש הוא הסיבה שלי לחיים
האלה ואז חשבתי שזה נורא פתטי אבל אולי בעצם לא, כי הרי אני
בסך הכל פירור, גרגר אבק בין כל ההרים הללו, כל היקום הזה - אז
גם הסיבה שלי יכולה להיות קטנה, עוד גרגר אבק כמוני - נירשמש
שלי.
כל כך רציתי להיות איתו ולא היה אכפת לי איך, באותו רגע הבנתי
שאם הוא עכשיו ברגע זה מת אי שם אז גם אני אמות ברגע זה יחד
איתו ושאם כולם פה מסביב ייעלמו ורק אני וניר פתאום נישאר
ונתאחד זה גם בסדר, לא אכפת לי איך, רק רציתי להיות איתו כל כך
ועדיין רוצה.
בכל אופן אני לא הפסקתי לנג'ס שאני צריכה עט ולא מצאתי, אז
הפיתרון החלופי היה לנסוע הביתה, אז רצתי שוב אל אלון-זורם+
ואמרתי לו שזזים, הוא זרם+ ואמר סבבה אז עלינו למאפרה שלי
ונסענו. אני נהגתי הוא ישן, היה סבבה, היה זורם, זורם+ כמובן.