ביקום של עולמות כחולים
יושבים שנים מדברים
שרב עולה זה לא חדש
אתמול היה פה מדוכדך
אבל עכשיו

הכל סגור ושברירי
אני בטוח
לא כי עיניי עצומות אל מול הרוח
שקט ושלווה
מילה גסה שנזרקה
ועוד ילדה בוכיה
ליד גרמי המדרגות
מתי אתם תפסיקו כבר

הכאב והרצון לנקום
לא יובילו אלא לאובדן מקום
האם זה שווה את הכאב
אין מה לקרב

ואולי פשוט די
מן השקרים הסיפורים
פשוט לא לעניינים

אני עדיין בשולי הדרך
עיוור מהעבר
ושוב אנחנו במולר
מתי את תפסיקי כבר

ושוב אני לבד נטוש בשדה קוצים
הם יבשים רק כי אין פה גשם.