|
שבילי חיי
מעוטרים באבנים
קטנות וגדולות.
בצעירותי הציקו לי האבנים הקטנות
פצעו ליבי והכאיבו.
באבנים הגדולות לפעמים ראשי נגחתי
ולפעמים עליהן בתמימות ובקלילות נעורים דילגתי.
עברו שנים מאז
אך זכרונות נעורים לא עזבוני.
כשהאבנים הקטנות לפעמים מציקות
אני תלתליי המרובים מפזרת
והן ביניהם מסתובבות, מסתבכות
אבל תמיד נפתרות.
והאבנים הגדולות ?
עיניי עיטרתי במשקפיים מלוטשים
והנה כל כך בולטות האבנים הגדולות...
ובקלילות
אותן בזהירות עוקפת. |
|
|
או שהוא כמו
נייר זכוכית עם
הטבעה עדינה
לחיספוס מירבי,
או שהוא כמו דפי
פוליו משומשים,
מגוהצים ותפורים
זה לזה!
חסה ונייר
הטואלט בשירותים
ציבוריים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.