|
שבילי חיי
מעוטרים באבנים
קטנות וגדולות.
בצעירותי הציקו לי האבנים הקטנות
פצעו ליבי והכאיבו.
באבנים הגדולות לפעמים ראשי נגחתי
ולפעמים עליהן בתמימות ובקלילות נעורים דילגתי.
עברו שנים מאז
אך זכרונות נעורים לא עזבוני.
כשהאבנים הקטנות לפעמים מציקות
אני תלתליי המרובים מפזרת
והן ביניהם מסתובבות, מסתבכות
אבל תמיד נפתרות.
והאבנים הגדולות ?
עיניי עיטרתי במשקפיים מלוטשים
והנה כל כך בולטות האבנים הגדולות...
ובקלילות
אותן בזהירות עוקפת. |
|
|
הסתכל על הגבר
במכונית שלצידך.
הוא נראה בטוח
בעצמו. איש לא
יכול לנחש שהוא
סובל מבעיות,
נכון? גם אתה
יכול להיות כזה.
אם תחייג
לקליניקה און
אחת שמונה מאות
שמונה שמונה
שמונה תשע תשע
תשע קליניקה
און
הסתכל על הגבר
שעל האופנוע
משמאלך, הוא
נראה בטוח
בעצמו, נראה גבר
מלא עזוז וסקס
אפיל. אתה יודע
שלעולם לא תגיע
לקרסוליו. זהו
בועז רימר.
גחלילית מפרגנת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.