[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








I tried to go my way,
But life ain't going my way.
I hate these days,
It seems that nothing is my own.

And no matter how you'll try
You'll always feel you're breaking down,
Spilling your blood on someone else's carpet,
Not only dead but also a pariah for eternity,
One man against the world with an identity unknown,
Alone in the battle and lost forever more
In what they used to call life,
And now it's only ancient ruins of an ancient war.

And they say:
"It's not true,
"It's not real",
But as long as I live and breathe
I have no doubt what so ever
That this is my reality.

A place where no one feels and no one cares,
A place where no one sees and no one hears,
Where love and care is a distant and forgotten memory
And cruelty and hate is the language of the society
who calls himself civilized but in fact a damned promitve,
Who kills and rapes and destroy and eliminate
all that's beautiful and true and trully pure and humane.

But who am I to judge and criticize
When I myself feel like a lowlife and all the feelings are
dead,
When I myself make sins of flesh and unholly thoughts,
When I myself play with the thoughts of death caused by me,
And rape and other thrills of the new age?
Who am I to judge and criticize
When I myself and not by choice
A human?

So here I am:
Standing here near the gates of destruction,
Trying to understand to realize
And perhaps to comprehend the lost souls
That haunts me every day,
The lost soul that had become me,
A shadow of myself that travels everyday
In a final search for enlightenment,
So I won't have to say the word and see it all
Burn down with a blaze of unholy fires...

And so I ask you,
As I stand here and hurt myself with the knife:
Why should I feel any better?
If I am no different from others?

I tried to go my way,
But life ain't going my way...

I'm afraid life had passed me...





זו היצירה האחרונה שאני אפרסם לכמה זמן... החלטתי לקחת כמה
זמן לעצמי, להתרענן, ולמצוא את עצמי מחדש. ואם להיות כנים, אני
לא שלם עם השיר הזה, אבל אני כן יודע שהוא גרם לי להרגיש משהו
כשכתבי אותו, ואני בוחר אותו על מנת לסיים תקופה אחת בחיי
ואולי, בתקווה, להתחיל אחרת מתישהו








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל העסק הזה עם
בת הטוחן לא
נראה לי.
יש לי הרגשה שרץ
פה קטע מטורף של
גילוי עריות.

נסיך-צפרדע ברגע
של צלילות
מיותרת


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/4/05 5:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאלו קלרמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה