הספר כהיפרטקסט והטקסט הדיגיטלי כמגילה
ד"ר אמנון טיל, DAT
http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/lme.htm

Homepage:
http://stage.co.il/Authors/238
Homepage (English):
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/homepage.htm
Email: amnont@walla.co.il

=============================
ראשי פרקים
========
הקדמה
הספר כהיפרטקסט
הטקסט הדיגיטלי כמגילה
ביבליוגרפיה
מאמרים בסידרה: טקסט
====================================
הקדמה

נהוג לחשוב שההיפרטקסט הוא המצאה מאוחרת ואילו הטקסט הדיגיטלי
מהווה קידמה לעומת הטקסט הלא דיגיטלי. המאמר הנוכחי מנסה לטעון
שיש פגם ברעיונות הללו.
======================================
הספר כהיפרטקסט

אני מצטט מתוך מאמר בשם: "אוריינות דיגיטאלית: מסגרת מושגית
עבור מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטאלי", מאת פרופ' יורם
עשת-אלקלעי.

"בתקופה שבין תום העידן הרומי (בסביבות המאה השלישית לספירה)
והמאה השישית לספירה, מופיעות שתי המצאות טכנולוגיות מהפכניות:
הראשונה היתה החלפת הכתיבה על גבי מגילות בדפים נפרדים שקובצו
לספרים, ומאוחר יותר - מיספור הדפים.

ספרים כרוכים עם דפים ממוספרים סיפקו לתלמידים דרגות חופש
גבוהות בעיבוד מידע: כעת, הם יכלו לנווט בקלות למקומות מוגדרים
בטקסט, או לדפדף בחלקים מרוחקים של הטקסט.

מיספור דפים איפשר, בפעם הראשונה, לבצע הצלבת מקורות ולהוסיף
תוכן עניינים ומפתח. המצאת הספרים גם יצרה דרך חדשה של
התבוננות בטקסט: מגילות נקראו שורה אחר שורה, ובספרים הכרוכים
היתה אפשרות דפדוף בספר.

כל אלו איפשרו לנווט בטקסטים באופן לא-ליניארי, פשוט ומדויק.
ניתן לומר, אם כך, כי ראשיתו של השימוש בהיפר-טקסט מצויים זמן
רב לפני הופעת טכנולוגית ההיפרטקסט המודרנית."

אני מסכים עם מחבר המאמר שההיפרטקסט אינו טכנולוגיה חדשה אלא
החל עם המעבר ממגילה לספר. כאשר אני קורא ספר חדש, דבר ראשון
אני קורא את תמצית הספר על גבי העטיפה, אחר כך אני מציץ בתוכן
העניינים, מציץ בפרקים המעניינים אותי, מציץ במסקנות שבסוף
הספר, מסתכל באינדקס ובוחר נושאים מעניינים, ורק לבסוף מתקדם
בצורה לינארית מההתחלה לסוף.
=====================================
הטקסט הדיגיטלי כמגילה

בעקבות הקריאה במאמרו של פרופ' עשת הגעתי למסקנה המעניינת
הבאה:

העבודה בטקסט הדיגיטלי היא חזרה לתקופת הכתיבה והקריאה במגילה.
לפתע התברר לי מדוע הנסיונות הרבים ליצור ספר אלקטרוני כשלו עד
היום: הרי אי אפשר להפוך את הקריאה במגילה לקריאה בספר, גם אם
נדמה את הספר במחשב.
===========================================
מגילה היא מגילה היא מגילה, וההבדל העקרי בין המגילה הקדומה
לטקסט הדיגיטלי הוא שהטקסט הדיגיטלי כתוב כמגילה אנכית ולא
אופקית.
===========================================
הגעתי למסקנה שהטקסט בצורתו הקריאה ביותר כתוב בספר. הנסיון
לכתוב במחשב מחזיר אותנו לשלב קדום בתולדות האנושות, שלב ממנו
השתחררנו - על פי פרופ' עשת - בין המאה השלישית לשישית לספירה
(ולמען הדיוק ההסטורי, בערך בשנת 400 לספירה), השלב בו התקדמנו
מהמגילה לספר.

כמובן שאת הטקסט הדיגיטלי אפשר להדפיס ואת דפי הדפוס להצמיד
ולקרוא כספר או חוברת, דבר שאותו אני עושה בעשרים וחמש השנה
האחרונות, מאז שהתחלתי לכתוב בעזרת עורכי הטקסט ואחר כך מעבדי
התמלילים למיניהם.

שמחתי מאד על המחשבה הזו שלמעשה ה"קידמה" של הטקסט הדיגיטלי
היא למעשה נסיגה אל העבר. אבל אמרתי לעצמי, לא יתכן שבאיזשהו
מקום שום חוקר לא הבחין בכך לפני. לא עברו יותר מימים ספורים
והתחלתי לקרוא את ספרו המעניין של מנגל אלברטו (2001).

בעמוד 137 נתקלתי בפיסקה הבאה:
"מאותו זמן אורגן הטקסט על פי תוכנו בספרים או בפרקים, או
שנעשה בעצמו אחד המרכיבים כאשר נכרכו כמה ספרים קטנים יותר
בכריכה נוחה אחת. שטח הטקסט הנחשף לעין במגילה מסורבלת היה
מוגבל - חסרון שאנו מודעים לו היטב, כאשר אנו חוזרים לצורה
הישנה זו של טקסט, הנפרש כמגילה בצגי המחשבים שלנו, המגלים לנו
רק חלק קטן מהטקסט, ואנו צריכים "לגלול" אותו מעלה או מטה.
לעומת זאת הכרך מאפשר לכל קורא לדלג לכל מקום בטקסט ולשמור בכל
עת על תחושת השלמות, מכיוון שכל הטקסט מוחזק בידיו של הקורא
במשך כל זמן הקריאה.

[...] ידו של הספר הכרוך היתה על העליונה: בשנת 400 נזנחו
המגילות כמעט לגמרי, ורוב הספרים נעשו מדפים אסופים בצורה
מלבנית."

האם לא הגיע הזמן שנתייחס בביקורתיות לטקסט הדיגיטלי ולא נכיר
רק את יתרונותיו (כגון יכולות השכפול והניידות הגבוהות שלו)
אלא נכיר גם את מגבלותיו (כמובן, חוץ מהמגבלה הידועה - Getting
lost in cyberspace)?

לאחר התכתבות עם פרופ' יהושפט גבעון, הסתבר לי שבאחד ממאמריו
הוא עלה באופן עצמאי על הרעיון שהטקסט הדיגיטלי נכתב כמגילה.
הנה ציטוט ממאמרו של פרופ' גבעון:

"אבל, בהשוואה לספרים מנייר, עדיין יש להיפרטקסט מגבלות
מסויימות. ההיפרטקסט מגלם בתוכו, לפי ההגדרה, גם תכונות של
מגילות וגם תכונות של ספרים.

בניגוד למגילה, שבה המעברים הם מסלוליים, או סדרתיים,  במסילה
קבועה אחת, המעברים בהיפרטקסט אינם במסילה אחת קבועה. על כך
יצהירו הדנים בהיפרטקסט שהקריאה בו איננה ליניארית.

אבל, שלא כמו בספרים, ההיפרטקסט אינו מאפשר גישה אקראית אל
דפיו, כי אם רק תנועה במסלולים סדרתיים שנקבעו על-ידי מחבר
ההיפרטקסט".
======================================
ביבליוגרפיה

גבעון י. "הטקסטים החדשים: מדינמיקה של דיבור לדינמיקה של
טקסטים", מאמר שעדיין לא פורסם.

מנגל א. (2001), תולדות הקריאה, הוצאת זמורה ביתן, לוד.

עשת י. (2003), "חשיבה בעולם הדיגיטלי", גלילאו, 63, 50-57.
=======================================
מאמרים בסידרה: טקסט

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/ltext1.htm

======================================

הבלוג שלי בתפוז
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=amnontill

הבלוג שלי בקפה דמרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=162968

=======================