פעם היתה ילדה קטנה שפגשה באיש מסתורי. האיש הביא לאותה ילדה
סוכריה על מקל עטופה בנייר פלסטיק ואמר לה לשמור על הסוכריה
הזאת מכל משמר, בגלל שזו סוכריה מיוחדת במינה. הילדה הבטיחה
לאיש לשמור על הסוכריה.
ככל שעברו השנים, הילדה התחברה יותר ויותר לסוכריה שלה, היא
לקחה אותה איתה לכל מקום ולא נתנה לאף אחד לקחת אותה ממנה.
יום אחד, הכירה הילדה ילד נחמד, והשניים נהיו קרובים יותר
ויותר. הם בילו שעות רבות ביחד, ועשו המון דברים ביחד עד
שהילדה הרגישה שהילד הוא הבנאדם שהכי חשוב לה בעולם. הילד מאוד
אהב את הילדה והילדה מאוד אהבה את הילד.
עד שפעם אחת , הילד ביקש מהילדה את הסוכריה שלה, הילדה כמובן
לא הסכימה. אך אחרי כמה שבועות הבינה שאין לה דבר חשוב יותר
בעולם חוץ מהילד. הילדה הביאה לילד את הסוכריה שלה. הילד לא
ידע את נפשו מרוב אושר והילדה שמחה לשמח את אהובה, אך עם כל
השמחה הזאת, היה משהו חסר לה.
חלף עוד זמן, והילד והילדה התרחקו ולבסוף נפרדו. הילדה נזכרה
בסוכריה שהיא הביאה לילד, וחשבה על איך פעם היא שמרה על
הסוכריה ולא נתנה לאף אחד לגעת לה בה.
מאותו היום, התעוררה כל בוקר הילדה וחיפשה את הסוכריה בתקווה
שאולי היא תחזור, אך בתוך תוכה היא ידעה שהסוכריה האהובה שלה,
לא תחזור יותר. |