פעם השארתי פניו של אהוב
פעם השארתי פניו בציור
שנחרט בעט שנחרט על כד
והיום שונה המצב על הבד (הלבד)
הנייר משמש לי היום מטרה
לשמור אהבה גדולה טהורה
והעט שחרט על הבד
כותב מילים על לבד
העט החבר, בליבי נוגע
כותב כל דבר שאותי משגע
על פרח, ציוץ של צפור
על יופי, אהבה שאזכור
ואז הציור הנחרת במוחי
שלי הוא נראה היפה, הכי
מתאר במילים נופים משאלות
שקוראים יכולים ממנו לדלות
התקווה העצב הצער הגעגועים
ליופי לרגש לרגעים משגעים
וכך זוכים כולנו
וכך המילים שלנו
של הכותב, מפרק התחושה
של הקורא , האיש האישה
מי מרוויח יותר, הקורא
אני או אתה, או אולי המקרה
שהפגיש המילה המפשטת
שהפגיש התחושה המרתקת (השולטת) (המרטטת)
שלי ושלך בוויברציות
אולי בשינוי (ה)בווריאציות
כמו גברת בשינוי האדרת
התחושה לשנינו, תהייה נהדרת
בפרוק הפנימי למילים נשגבות
שמתוק מהפנים ליד נשאבות. |
