...האם אתה זוכר כשאימא שלך עשתה לך מחית תפוחי אדמה?
"ברור שלא! מה זה כל השאלות האלה עכשיו? הייתי פצפון..."
פצפון אתה אומר? תרשה לי להזכיר לך...היא לקחה תפוח אדמה שהוא
למעשה שורש קשיח ואיתן שצמח באופן טבעי לחלוטין באדמה. אח"כ
היא לקחה את אותו תפוח אדמה גס, מחוספס ומלוכלך: רחצה אותו
היטב, קילפה אותו והרתיחה אותו במים עד שהפך לרך. כעת נשאר
לחתוך ולמעוך אותו היטב כדי שלא תיחנק, חס ושלום טפו טפו טפו,
אולי קצת תבלינים וזה מוכן...וואי נשמע כמו תהליך לא קטן
כשמנסים לפרט את הדבר הפשוט הזה במספר שלבים.
נשמע יופי אהאה? אתה כבר יכול לחוש את הריח המלטף של הפירה
המדהים הזה, כמעט מושך אותך בריחוף מהכיסא ישר לתוך הסיר.
עכשיו אתה מת לאיזה משחק מטוס קטן כמו כל ילד קטן נורמלי, אולי
כמה איומים שיבוא שוטר, כמה רגעים של קוטשי מוטשי... ויאאאלללה
לעבודה, זה הזמן לאכול.
אבל לא!!!... רק הרגע אמרתי לך שאתה, אתה רק ילד קטן...זה הזמן
לבכות! לצרוח! להשתולל! יש מסיבה! זה הזמן אולי למרוח קצת פירה
על אימא, אפשר לזרוק קצת מסביב...ויש כמובן את הכיף מכל, טריק
"הסוכן הכפול", שכולל הכנסת הפירה לפה כמו ילד טוב ופליטה
איטית מהפה... (תנסו לקרוא את ההמשך כביכול בקול רם ,אך בחצי
פה סגור)..... בחריץ קטן בשפתיים, שכנראה נברא בשביל זה....
"פליששששקקק... פלושששססשש....." אימא בטוח לא שמה לב...
"פליששששקקק... פלושששססשש....."  
בסופו של דבר יום אחרי יום, (נו...עכשיו אתה יכול להפסיק עם
הקריאה בקול, בחייך, איפה אתה חושב שאתה נמצא?) שבוע אחרי
שבוע, אתה מבין שאין ברירה ואתה מתחיל לאכול מהאוכל לא משנה
כבר מה זה, כי באמת אין ברירה, תרצה או לא תרצה זאת אימא שלך
ואתה אוהב אותה...אויש אתה כזה חמוד למות עלייך!
זהו אני סיימתי. סיימתי להסביר לך את מהות הממסד ותפקודו.
"אאאוווממממ.. ייאאאאמממממ...יאאאאמממ...יאאאמממממ"....

בתאבון.