בחוץ הגשם מכה את האדמה
מנסה לפלס דרך לתהומות,
חלונך נשכח והחדר קר
בחושך לבדך, הסרת כסותך
כדי לומר לי, קר לי
חבק אותי קר לי.
רטוב מכף ועד צוואר
את דאגותיך הצפת בנוזליך,
הוא בא בסערה מוחלטת,
חדר לחייך במלוא גודלו
ואתה צוחק ובוכה
אוהב ודואג.
היכן מקומך יהא, אתה חושש
חבק אותי אבא,
חזק אותי אבא,
שמור לי את מקומי....
אתה דואג.
מילה מפיך החולם לא נשמעת
אבל תחושותיך ודאגותיך
לי כרוחות סוערות
בין קירות ענק חודרות
ופורצות חומות איתנות.
ואני אביך, ללמדך נוצרתי,
הלב רבות יודע הוא,
מעל לכל נולד להתרחב.
הרחב ליבך אהוב גיבור
שלי, לקראת אחיך.
היו לי גיבור ועוד גיבור
היו לי אהוב ועוד אהוב
שאו גאוני באחדותכם.
אני שלכם. |