סיי אביב / ואני קוראת לך |
ואני קוראת לך ואת מסתבר כבר בכלל לא כתובה ואת הולכת רחוק עם קביים ואני נשארת תלויה עם גלגל עולה ויורדת לא נושמת בכלל וידיי כבר ריקות ופי יבש וצמא ואת לא כאן לאהוב ואת לא כאן למלא וכל הצבעים הופכים למסגרת מסגרת יפה של שתיקה ממורמרת ואת מרחוק, את עדיין נוגעת דרך מילים מזמרות את עדיין פוגעת ואני קוראת לך כל אדם אחר אותי שומע חוץ ממך, את בשלך, רחוקה ממני שנות כוכבים בחזות של איש גיבן וקשוח בכל זאת שרדת על העקבים שברתי כל מה שהיית בשבילי אולי תשרדי עכשיו גם אותי |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|