מוישה השרברב, עבר בהצלחה את מבחן השרברבות ומעתה היה מוסמך.
בטקס מרגש, לעיניי אשתו, שני ילדיו (איציק ומסעודה), אימו בעלה
החדש, שדמעות זלגו מזו האחרונה. הוא קיבל התעודה המעידה כי כעת
יוכל לעסוק במקצוע הצנרת והסתימות, לחץ יד לרקטור שהושיט את
התעודה לידיו ומעיניי אימו זלגו דמעות בלא הרף. גם ממבט אשתו
זלגו דמעות שהפכו אותו (את המבט) למעוות משהו. מושיקו הצרפתי
הפך סוף סוף לבעל מקצוע. עכשיו יש למצוא עבודה מכיוון שהמשפחה
גוועת ברעב. המקרר ריק וערפל כיסה את השמיים (למרות שזה לא ממש
קשור לסיפור).
  מוישה החל להתאמן בבית. ניקה ותיקן את כל הצנרת, במיוחד את
הצנרת סתומת הנצח של הכיור שלא רצה להיפתח. מיד לאחר מכן הגיע
תור השירותים העניים של המשפחה הפריסאית הקטנה. לאחר מכן הגיע
תורה של הצנרת הבוערת בגינה. הוא הצליח לא רע כלל וכלל. הכול
עבד כמו שעון מיקרונזי. עכשיו.... עכשיו תור הבניין ליד. היא
תוקנה. דירה א1, דירה א2, דירה ב1, ב2, ג, ד, ה וכך הלאה עד
לדירה י"ג 2. גם זאת של הפנטהאוז תוקנה. ללא כל סיג תוקנה, גם
אם זו הייתה שייכת לאויבו הוותיק ירחמלוביץ'- זהר.
  ילדיו הרעבים נשארו רעבים, כי ההוא לא גבה כסף. הכול חינם.
רק בשביל ההתנסות. הוא לא ביקש דמים מאף אדם והכול הכול ללא
פרוטה שחוקה אחת.
  הוא הביא בולדוזר, חפר תעלות על- גבי תעלות ליד תעלות
מעליהן ומתחתן. הכול על חשבונו. רק בשביל ההתנסות. מצא נזק,
תיקן, כיסה. העירייה הודתה לו. אך לא שילמה. הוא לא צריך כסף.
זה רק בשביל ההתנסות. אף המשטרה לא התערבה או ניסתה לעצרו,
משום שהלה לא המציא ניירות אישור. הכול בזכות העירייה כמובן.
  את אשתו לא ראה זה זמן רב. גם את ילדיו הרעבים לא ראה. הוא
רק שמע עליהם, על משפחתו. כאשר אשתו התראיינה לחדשות של
המהדורה המרכזית. כאשר שאלו אותה מדוע מתקן בעלה באין פרוטה את
הצנרת המרכזית של רבת- עמון, היא אמרה שמושק'ה תמיד היה בעד
שלום והוא מעדיף לתרום את חלקו לכך גם בלא אף פרוטה.
  הצרפתי המשיך לתקן מני תיקונים, במיני מקומות בעולם,
כשהטיסות על חשבונו והציוד על חשבונו.  כך עבר מעמון לריאד,
מריאד לבגדד. לדמשק, איסטנבול, פריז עיר הולדתו (שם קיבל מעט
כסף מהצרפתים להמשיך עבודות תשתית סביב העולם).
  התחילו להיפתח בעדו (או כנגדו, איך שתרצו), אמונות תפלות
ודת הפלאמריש התנוססה בגאון. אמרו שהוא המשיח החדש. אמרו שהוא
סוכן מוסד/ CIA/MI5/ מוחבאראת. אמרו שזו קונספירציה ציונית
להשתלט על העולם. אמרו שמוישה שם משהו בתוך הצנרת. אך דווקא
לזה לא היה ביסוס.
  כעת היה מוישה במרכז אמריקה. מקסיקו סיטי, פנמה סיטי. לאט
אך בטוח דרומה. קראקס, בוגוטה, ברזיליה, ריו, מונטווידאו,
בואנוס- איירס, ממש בזריזות, תוך תרי- עשר יום הוא סיים.

  עכשיו הוא עייף, ממש גמור. נח מעט. נזכר בעצם שזה לא מה
שהוא כל- כך רצה לעשות עם חייו. הוא אמנם מוכשר בכך, אין ספק.
אך היה מעדיף למשל להיות חשמלאי או מכונאי רכב.

  אשתו וילדיו קיבלו פיצויים אחרי שמוזס נהרג בהתנגשויות
אלימות בנפאל בזמן ששהה שם ותיקן את מרצדסו של המלך (בלי אף
פרוטה).