בין השדות היתומים
והיערות החרוכים
שם נמצאת רוח אהובי, שותקת.
הרוח שנשבה לה מהים
איך האושר שהלך ונעלם
זוהי שקיעתה של הזריחה
טיפות של דמעות, בודדות כמוני
לבד בעולם, שקטה מכולם
אהובי הלך ולא עוד ישוב
לא אחוש את נשמת פיו קרוב
לא ארגיש את המגע שלו שוב
יש הרגשה של אהבה מאכזבת
נשמתו נשרפה מהאש המשלהבת
ונשמתי נשרפה איתו
זוהי שקיעתה של הזריחה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.