אם תראו ילדה אבודה באמצע הרחוב, תקראו לי, טוב?
אני חושבת שאיבדתי אותה....
היא מסתובבת ברחוב ראשי וסואן אך לא קשה למצוא אותה, מה שקשה
זה להחזיר אותה מהרחוב הראשי והסואן...
היא לובשת את תמימותי - שמלה דקה, לבנה וארוכה, עד הרצפה, עם
שרוולים ארוכים, עד הרצפה, וקפוצ'ון גדול שמכסה את פניה...
היא לובשת את אהבתי - פנים סמוקות ומחוייכות, שפתיים מושלמות
שתמיד נשוכות בחיוך גדול ויפה על פניה.
היא לובשת את נחמדותי - בשיער ארוך, בוהק, גולש ושופע ריח
טוב.
היא לובשת את אישיותי - בכפות ידיים קטנות, שלובות זו בזו
במורד גופה, הולכת לאט ובהססנות וחיוך מבויש אך תמיד שם.
היא לובשת את בטחוני - בתשובתה לכל עובר אורח זר שיפנה אליה,
תשובתה הידידותית והלא מפוחדת יותר מדיי וחיוכה התמידי לכל
אחד.
אם תראו אותה, אם תמצאו אותה, קראו לי בבקשה... השיבו לי
אותה... היא אבודה בלעדיי... ואני בלעדייה...
אם תראו... תקראו לי, טוב?