כפרח אני עדין ושברירי
יופי עצוב של פרבר אפרורי
ניצב לי בגבעה ליסטים מסביבי
מאיימים לקטוף את כותרת רוחי
וביום אביב היית לי הפרפר
שישב לחוס וטעום מהפרח ומהנקטר
והשמיים חייכו והאש בערה
ואז יצא הזאב שיניים ודם מהמערה
והפרח חשב שהוא אריה
והפרפר אלוהים
והיינו כמפל בלבבותינו מתנפצים
והאש כמעט כבתה בסערת האבהבים
והפרח שוב הוא פרח והפרפר פרפר
ואתפלל אל האינסוף שהלב ימלא מחר
כי אמצא אותך אהבת נפשי
ואת אמונתי היוקדת איש לא שבר | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.