השיחה שהייתה לי איתך. הרצון לפרוץ את החומות. ההרגשה בללטף את
נשמתך. אני מרגיש לפעמים כאילו מימים ימימה הכרנו ולפעמים
אנחנו מדברים כמו זרים גמורים.
אני יודע שאת רוצה להישבר.
אני מרגיש שאת רוצה לאהוב.
זה יבוא רק בייסורים ובכאב יקירתי.
אני יודע זאת כיוון שגם הצד השני שיהיה מולך ייאלץ לעבור את
אותו סבל.
התמימות כבר מזמן עברה למקום שכולו טוב.
נשארה רק החשדנות והציניות שמגוננות מפני אובדן השליטה.
את תראי שבסוף את תהיי אמיתית יותר מכל אישה.
את תעצמי את עינייך ושום חשש לא ייקנן בליבך.
את תעשי את הבחירה.
אני רק השער לדרך של הכנות.
הכנות של יצרייך.