קרן גלילי / שד התסכול |
צוחק לי, לועג ,רוקד אל מול המראות
של אישה ששכחה מהם החיים
ונרמסה אל מול האשליה והשקרים
שד התסכול מביט בי אומר
"עצרי כאן טיפשה אין לאן למהר
השנים אבדו לא תקבלי אותם חזרה
הביני טיפשה את כבר אבודה"
וכל מילה שיוצאת ממנו בי נוגעת
ואת טיפת האופטימיות ממני לוקחת
ומתוך חיוכו הגדוש שימחה לאיד
אני לוחשת לו שיפסיק
אך הוא לא מרפה לא עוצר לשנייה
והוא לא חדל וממשיך לרקום בי שנאה
אל מי שרציתי להיות ונהייתי
אל מי שידעתי לאהוב ושנאתי
שד התסכול עושה בי שמות
ואני אליו חוברת כי אין בי כוחות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|