מיכל ברזל / זיכרון העבר |
ואני אשאר לבדי.
אעמוד על ההר,
ולא אראה דבר.
אביט בו,
ואזכר בכל.
אבל הוא כבר לא יהיה פה בשבילי.
הוא כאן עכשיו,
אך לא לנצח.
גם דברים טובים עלולים להיגמר ברע.
הוא יצא לרחוב ויראה עולם,
ואני אשאר תקועה,
אי שם בעמקי לבי,
אשב בחדרי בשתיקה,
אקשיב לקולות הרקע,
שנובעים מאי שם,
מזיכרון העבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|