הלוואי שהיא הייתה שמחה.
קצת יותר פרחונית, קצת פחות אפורה
הלוואי שהיא הייתה שמחה.
עם התיק השחור הזה ללכת במסדרון זה בטח עניין לא קל
העיניים הנועצות מבטים באפורה הזו שסוחבת את התיק השחור הזה
במסדרון
זה בטח לא קל.
להיכנס לכיתה עם העיניים הכחולות האלו זה בטח עניין לא פשוט
המבטים שנועצים עיניים בתיק השחור הזה שנסחב על ידי האפורה דרך
המסדרון, והעיניים הכחולות האלו..
זה בטח לא פשוט.
להסתכל ולנשום ולא לדבר אבל גם לנשום וגם לחשוב וגם לא לדבר
ו...
המבט הזה של הילד הכחול, זה בטח לא קל.
וההוא השחור ששם בפינה, וההיא הלבנה, וההיא הצהובה.
והיא רק אפורה.
הלוואי שהיא הייתה שמחה.
קצת תכלת עם שמש וכוכבים, אוי, כמה שאנחנו אוהבים שמיים
בהירים,
בלי התיק השחור הזה, לא עיניים כחולות, רק תכולות, ומבט חודר
ועמוק עם חיוך גדול מתוק.
הלוואי שהיא הייתה שמחה. ו...
המבט ו...
ההוא האדום שפה ושם מגניב מבט
והלוואי, רק הלוואי, שהיא הייתה שמחה.
כי אדום, צהוב, ירוק, חום, צהוב, חרדל, כסף, זהב, כחול, שחור,
סגול, טורקיז, שנהב, דבש, ורוד, בז' ותכלת
אף פעם, אבל אף פעם, לא ישתלבו טוב עם אפור.
ואני רק מקווה
שיום אחד
היא תקלף את הקליפה האפורה
ויום אחד, אולי,
היא באמת תהיה שמחה.