מר תנין / ילדת הפרחים שלי |
בתחושות נוסטלגיות
כמו אבא שלי
שמדבר בעצב על שנות ה-70
מלחיצה הידיעה שכבר לא מייצרים יותר כמוך
החיפושיות כבר לא חיפושיות
ולא עושים מהפכות כמוך
יש משהו אנושי בעובדה
שאני רוצה לירות בך
על שיש בתווי פנייך מהלא אנושי
שתי מחסניות לרוקן עליך על כל החלקים
אחר-כך נשתה משהו, נדבר על אמא שלך
ונרקיב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|