באפלולית החלל איבד אחיזה
והתריסים המוגפים
עצרו את נקישות הזמן
מלבוא אל תוך החדר
נותר רק צליל בלי תדר
לובש ופושט צורה
כמו שקוף כזה שבוהק
או משהו שלוחש צועק
יש כאלה שקוראים
לזה הילה, או
פרודות קטנות של אושר
במעברי צבירה
אבל יודע שזה בא
ממך אלי וחזרה
ציור אימפרסיוניסטי
במכחול תחושה
עם נגיעות קטנות
של אצבע חשופה, ככה
סופג אותך מלא ולא חסר
עוצם עיניים ומסתחרר
עכשיו אני גם את -
מבעד לסערה נקשיב לשקט
שבא לאט לאט.

- - -

לא יודע לתאר שלווה
אבל זה בטח משהו שזורם
לא תמונה קפואה.