הכאב חודר לי לתוך העצמות, כמו הקור האיום של דצמבר.
הכאב משתק אותי, לא נותן לי להרגיש דבר מלבדו -
אני צועקת עליו והוא שותק, אני בוכה בגללו והוא צוחק עלי, אני
נחלשת והוא מתעצם, הוא תמיד גובר עלי.
לא נותרה בי אפילו תקווה, אני רק מעמידה פנים -
החיוך שלי שקרי, הצחוק שלי מזוייף והניצוץ בעניים הוא בגלל
הדמעה שמתבשלת.
רק הכאב אמיתי. כאב זה כל מה שיש לי, זה כל מה שאני.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.