|
לקראתך אבוא
פסיעות צרות.
נגיסות קטנות
אטעם ממך -
לחוש שינויים של זמן.
אלו כיסופיי אל שובך.
אצבעותיך מנגנות על גבי
סימפוניה בלתי גמורה;
מותירות כמיהה ענוגה.
ריסיך ארוכים, צפופים
מעפעפים מעליי פגעים תועים.
אלו געגועיי אל דמותך. |
|
|
האמת היא שמריה
יצאה דיי דפוקה
מכל הסיפור - גם
לא גמרה, גם
נכנסה להריון
וגם נשארה
בתולה.
מתוך מחקר
אקדמי, "הנצרות
באור
פוסטמודרניסטי",
ספר שכנראה לא
תקראו לעולם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.