|
הרוח נדדה מגופי
המחאות וחשבוניות עטפוני
המעוף כבד מן העול
עוד העצב כחותם צרוב בי
כמזכרת נושנה של רווקות מפעם.
רק צחוקה הרם של קטנטונת
ובטנך המתעגלת בו
כאוויר לנשימת חיי
ויהי |
|
|
שנו רבותינו:
היו מראה עיניים
ומשמע אזניים
משחקין בכדור,
ור' חנניה שופט
ביושר.
זימבר הראשון את
השני, ותצא בת
קול מן השמיים
ותכריז: טוב
מראה עיניים
ממשמע אזניים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.