[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גרגמל בפיתה
/
על הרצפה

בקומה של מקום העבודה שלי ישנו אחד שלא קשור אלינו, פשוט נמצא
כאן באיזה חדרון וזהו המשרד שלו.
כנראה סתם אחד לא קשור השוכר משרד קטן בבניין.
לפעמים מגיעים כל מיני אנשים לבקר אותו ולפעמים מגיעות נשים
לבקרו ולעבוד איתו יחד.
יום אחד הגיע אחת מהן פתאום.
מישהי קטנה, חמודה כזאת, עם משקפיים. רזה קצת יותר מדי לטעמי
אבל עם שכל חריף וחיוכים לכל עבר (שזה תמיד קונה אותי).
מהרגע הראשון כשנפגשנו במטבח דיברנו בסגנון טיזינג, עם הרבה
חיוכים ומבטים עמוסי משמעויות נסתרות.
הייתי מביט בה בלכתה חזרה לעבוד עם אותו אחד, מסתכל על גופה,
בוחן את ישבנה, נהנה ממה שאני רואה.
אני חושב שהיא ידעה ונהנתה מזה.

סוף היום, כבר הרבה אחרי שש בערב, כמעט כולם הלכו.
אני מחזיר את הכוס שלי למטבח ושם לב שהחדרון של הבחור בקצה
המסדרון פתוח והוא מנהל שם דיון עם מישהי.
עוד תמרון קטן והצצה בפנים ופתאום אני רואה אותה, מביטה בי -
אני מיד ממשיך כאילו לא הייתי שם בכלל.
מתחיל לאסוף את הדברים שלי על מנת ללכת הביתה כאשר הטבע קורא
לי (לא, לא הקופים, הטבע השני).
הולך לשירותים של הבנים, לא טורח לנעול את הדלת, אני לבד כאן.
מסיים את ענייני וסוגר רוכסני. לפתע נפתחת הדלת של השירותים
ופוגעת לי בגב.
אני מסתובב ורואה מולי את אותה בחורה חיננית נבוכה מעט ומבקשת
סליחה כיוון שמישהו נעל את שירותי הנשים אז היא רצתה להכנס
לגברים.
אני, כג'נטלמן שכמותי, מביט בה במבט מתגרה ומזמין אותה להכנס,
תוך שאני נשאר בפנים ולא חושב לרגע לצאת.
היא נכנסת.
"אתה לא מתכוון לצאת?" היא שואלת.
"נראה לי שאנעל את הדלת עכשיו" אני אומר לה וניגש לנעול את
הדלת.
כאשר אני מסתובב חזרה אליה היא לוטשת בי מבט נדהם.
אני שולח אליה חיוך ומביט לה עמוק בעיניים, היא מחייכת אלי
חזרה ומתקרבת כמעה.
אני אוחז בה ורוכן לנשקה, היא נענית לי ומתנפלת עלי בחושניות
גדולה אף יותר מזו שאני כיוונתי אליה.
אני מצמיד אותה אל הקיר ומתחיל לשלוח ידיים אל מתחת לחולצתה,
ממשש את שדייה דרך החזייה תוך שאני ממשיך לנשקה בעוצמה.
לפתע היא שואלת אותי "יש לך קונדום?".
"שיט, יש לי אבל זה נמצא בארנק שלי, במשרד".
"אז נלך לשם" היא מחייכת בנבזות.

אנו יוצאים מהשירותים, מביטים סביב לראות אם מישהו שמע אותנו,
האם נשאר כאן מישהו.
הבחור שהיא עבדה איתו כבר נעל את דלתו והלך לו.
נשארנו לבד.
מגיעים אלי למשרד. סוגר אחרי את הדלת, אין אפשרות לנעול אבל
לפחות שיהיה סגור.
תוך שניה היא מתנפלת עלי, מפשיטה אותי מחולצתי ושולחת ידיה אל
חגורת מכנסי.
אני לא מוותר לה ומפשיל במהירות את חולצתה תוך שאני פותח ביד
אחת את חזייתה (בחיי שאני יכול לעשות את זה).
היא נגלית לעיני, חזה קטן לבן ומגרה עם פטמות מזמינות ביס -
אכן קיבלו ביס.
היא בינתיים מפשילה אותי ממכנסי ושולחת ידה אל תחתוני שגם ככה
כבר מרגישות לוחצות משהו.
אני מוריד ממנה את הג'ינס שלבשה ומגלה את כל כולה חשופה לפני,
היא לא לובשת תחתונים - אח איזה יופי.
עכשיו היא עירומה לגמרי מולי, אני משתנק ולוקח צעד אחורה, מביט
בה, מתענג על המראה.
נראה שהיא טיפה נבוכה מהסיטואציה ומתקרבת אלי, מתנפלת על איברי
ללטפו.
אני מתמכר לתחושה, ידיה על איברי וידי על גופה, חוקרות,
מלטפות, ממששות...
כאשר אני מגיע לקטע שבין רגליה אני מרגיש רטיבות מאד חד משמעית
ומזמינה.
בלי מילים אני שולף את הקונדום מתוך ארנקי ומגיש לה אותו
בחיוך.
היא מלבישה עלי את הקונדום תוך שהיא נוגעת בי וגורמת לי להשמיע
קולות תענוג כשל תינוק מצחקק.
משכיבה אותי על השטיח ומתיישבת עלי, בתחילה לאט ואח"כ מגבירה
אט אט את הקצב.
תוך כמה שניות אני רואה אותה מתכווצת מעלי תוך השמעת קולות
שאינם ניתנים לפירוש בדרך אחרת -היא גמרה.
זה היה מהיר, חרמנית כהוגן הבחורה אני מציין לעצמי.
אני הופך אותה, הפעם אני למעלה, חודר אליה בעדינות חצי מרחק
ואז בכוח את כל הגודל, גורם לה להאנק בהפתעה.
אני כבר מגורה כולי, מוותר על משחקים ונע בתוכה בעוצמה תוך שגם
אני וגם היא משמיעים קולות של דובי קוטב פצועים עם פרצים
אקראיים של החלפות רוק אינטנסיבית.
אני מרגיש שזה מגיע, הנה, מתקרב...
כנראה שגם היא כבר מוכנה לפיצוץ השני שלה, תנועותיה תחתי
הופכות מהירות יותר וחדות יותר, אני מרגיש שזה בא...
לפתע נפתחת דלת המשרד, פוגעת בראשה בדיוק כאשר היא גומרת, אני
לא יודע אם הצעקה שנפלטה מפיה הייתה מכאב או מעונג, בכל מקרה
זה היה חזק למדי בזמן שהרגשתי את כל שריריה מתכווצים סביבי
גורמים לי לפלוט בפראות את כל מטעני תוך אנקות עונג שלי עצמי.
זהו זה.
אנחנו שומעים מבחוץ את המנקה שהגיע לרוקן את הפחים שואל בדאגה
כנה לשלומינו, והאם מישהו נפגע מהדלת. הוא לא הצליח להכנס,
הדלת נתקעה בראשה ולא הצליחה להפתח.
אנחנו שומעים אותו מבחוץ, מביטים אחד בשני מלאי תשוקה וזיעה
שוכבים ערומים על השטיח מול הדלת, מחייכים בביישנות השמורה רק
לאלה הנתפסים בקלקלתם.
אני צועק למנקה שאנחנו בסדר גמור ושלא ידאג, הוא הולך לרוקן
פחים במשרד אחר בקומה.

אני נופל עליה, מתפוצץ מצחוק וכך גם היא רועדת מצחוק מתחתי,
אני עוד בתוכה ומתחיל להתעורר בשנית.
לפתע היא מתנערת ומוציאה אותי, "שנמשיך את זה במקום אחר?" אני
שואל.
"לא, זו תהיה בעיה" היא עונה לי תוך כדי שהיא מתלבשת.
"למה? זה היה נחמד" אני מנסה לשכנע אותה.
"כי אני צריכה לחזור, בעלי מחכה לי כבר".
אני מביט בה המום.

היא מתלבשת בזריזות, מגיעה אלי ומדביקה לי נשיקה בפה "היה
נחמד, אתה חמוד - לילה טוב" היא אומרת לי ויוצאת.
אני מתאושש ומתלבש במהירות, לפני שהמנקה יחזור לרוקן את הפחים
וימצא אותי ככה.

אוף, מה אני עושה עם קונדום משומש עכשיו?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
העיקר שיצאנו
מלבנון.





חילזון שעבר את
הגבול.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/4/05 18:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גרגמל בפיתה

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה