מוות פואטי בסתיו / נצח ועד |
שפתיים קרות,
תרות אחר הבשר החם.
בתשוקה הירואית- בוחנות כל פיסת בשר נושם וחי.
נשימות מואצות חוצות לשתיים את אוויר הלילה הקר.
בבואת גופו,
קפא האגם הישן.
מצמידה שפתיה למצחו,
בנשיקת נצח ועד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|