|
היא בוכה
היא עצובה
היא חושבת על עצמה
היא בוכה
היא לא רוצה לחשוב
היא רוצה
היא רוצה לכאוב
והיא בוכה...
והצלקות שלה
תמיד שם מזכירות לה את עצמה
הצלקות שלה
צוחקות עליה בדממה
היא בוכה
היא לבדה
כמו המוות היא לבנה
היא בוכה
היא שותקת
את הכאב
היא מדממת
והיא בוכה...
והצלקות שלה
תמיד שם מזכירות לה את עצמה
הצלקות שלה
צוחקות עליה בדממה
(ופתאום הסכין נראה חבר כל כך טוב
היא מצמידה אותה ליד ולא רוצה לעזוב
להרגיש אותו קרוב! להרגיש אותו קרוב
אבל הלב ימשיך לכאוב) |
|
|
טוב, תראי,
בתיה... לא
התכוונתי להעליב
אותך. לא, לא
אמרתי שאני
מתחרט על מה
שאמרתי. אני
עדיין לא חושב
שאת יותר חכמה
מהנעל השמאלית
שלי, אבל לא
התכוונתי להעליב
אותך, התכוונתי
לעזור לך להגיע
לאמת.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.