הלילה יורד על העיר הכעורה
ירח שולח בהיסוס את קרניו
שם למטה, ברחובות שטופי הזימה
קרפדים מקפצים, נכונים אלי קרב
משחרים לטרף, בוערים מתשוקה
בגפיים גמישות ומבט מנוכר
מסמנים טריטוריה בגדרות של שתיקה
ומריקים אל גרונם כוסיות של שיכר
זו ביצה טובענית, הכללים בה נוקשים
זו פנטזיה שממש מוכרחים להגשים
בלי מילים, בלי רגש ובלי כיבודים
אביונות וזקיפים משחקים שח קרפדים
פנסים מחווירים את אורם הכתמתם
אפילה מחזקת את עוצמת החלום
קרפדים צייתנים דורכים את נשקם
ממתינים לפקודתו של ג'וני האדום
הביצה מבעבעת, מעוררת חושים
בכל לילה כמהה לעוד ריגושים
בלי כבוד, בלי רגש ובלי כיבודים
אביונות וזקיפים רוקדים ואלס קרפדים
קרפדה מקומטת שידעה את כולם
משכשכת בפלך עם נסיך מאי שם
היא תישק לו על דבש שפתותיו ותבין
שבבוקר תקום לצידו של תנין
זו ביצה רדודה הימים בה קשים
כבר כמעט לא רואים פרצופים חדשים
הירח שוקע, הממלכה אבודה
כי הטוב לא ממתין בכל סוף אגדה
ינואר 2006 |
