השעה אחת וחצי בלילה ואתה יושב לכתוב משהו
כי רצים לך המון דברים בראש.
ראיתי סרט מדהים עכשיו שאתה מתחבר אליו
ברמות שאתה לא יכול לתאר בכלל,
והוא פגע באיזו נקודה נסתרת מהעין בתוכך.
מהם באמת חמשת הדיסקים הכי טובים ששמעת?
באיזו תקופה? לפי מה לסווג אותם?
אולי כדאי להתחיל לסדר הכל ברשימות של חמש?
איפה טעית בכל מערכות היחסים שלך?
למה אתה לבד...

אז כבר עברו חמש דקות ואתה בוהה במסך,
ובמקום להיות בדיכאון אתה מחייך.
לא בטוח כמה סיבות יש לך לחייך אבל הסוף של הסרט
היה כל כך טוב בשבילך שאין לך ברירה.
כל מה שחשוב עכשיו זה לכתוב, להוציא הכל החוצה, להיות אמיתי.
יום ראשון בעבודה חדשה-ישנה, עבדת שמונה שעות ואתה סחוט ובמקום
לישון אתה  כותב, ויש לימודים מחר ויש לך מליון דברים לעשות
מחר ואתה עדיין ער. לא חושב שהיו לך בעיות שינה אף פעם.
בעיות היו אבל תמיד היית מסוגל לישון כשאתה עייף.

מוזר, זו הפעם הראשונה שאתה כותב או ליד המחשב ואין מוסיקה
ברקע... כדאי לשים משהו.
כל כך שקט מסביב שהיית חייב לשים משהו במערכת, אחרת היית מתחיל
להשתגע.
משהו שנוגע בך עמוק, משהו נוסטלגי, מעלה זיכרונות. כמו הסרט.
ראית אותו כבר פעם אבל עכשיו הוא נוגע יותר, מחזיר אותך אחורה
ושולח אותך קדימה, ושוב אתה תקוע בהווה.
אין אף אחד בבית...
אתה לבד...