הלכתי במסדרון בגב שפוף
עיניים למטה וחיוך על הפרצוף
משהו לא היה בסדר איתי
אומנם לא ידעתי בוודאות מה -
אך ידעתי שהעשן שעבר את בבואתי נשאר.

מול הנר בוהה באורה
שואבת את הידע מהלא מודע
נזכרת פתאום שאני כבר לא פה
זאת רק ההילה שמתחזה
העתיד שבהווה עבר.

רק עכשיו קלטתי -    
איך לא הבנתי לפניי,
כנראה שאני באמת צריכה משקפיים,
אבל אל תעשה לי אותם ורודות הפעם,
אני רוצה לראות את האמת.

קלטתי שאני בלי -
 הורוד עיוות את האמת,
למה לא הזהרתם אותי שאני הלכתי בשביל הלא נכון,
יעזרו לי לחזור עם קצת רצון,
אנשים רעים בתוך קופסת שימורים.

אחרי האורה ראיתי את הבבואה,
קצת שקופה אבל לא נורא.
זה לא רע להיות שקוף,
כך חשוף הגוף -
רדוף והרבה נזוף.