אליס אדווה יאנג / חדר |
במקום בו נפגשו
קיר הבטון השחור
והתקרה הלבנה
המתקלפת,
נמתח בשבריריות
הריק
בדמות חוטי אלמנה דקיקים.
בשקיפות של
פעלתנות מיותרת
נמתח דומם
והתנועע קלות
ברוח אחר הצהריים
לוחש תשובות ריקות מתוכן
לשאלותיו של פרפר הלילה
שנקלע למקום
במעוף נשימה.
דוממים עמדו חבוקים
חלקי הבניין
ספוגי ריחות של אי אז,
גומעים את טיפות
הזמן
הנוטף לאיטו
סוחף חלקים
של פאזל.
אם תשהה באיזור
בשעה שינופצו
האזן
לפסוקי העבר המצרחים
שנמוגו אל תוך
חלקי בטון בודדים
בדמות חוטי עכביש דקיקים
כאדם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|