מאי 2007
לך
ואל תשאלי למה
לצערי
לא יספיקו המילים
לתאר לך נפשו המיוסרת של
מטורף
בעל כורחו
ליבו כמטרונום לא
מאט
לא מאיץ
צעדיו המהוססים דורסים בלא משים
על פטריות אביב.
הראי צובר סודותיו
הקירות בולעים מילותיו
האור מקיץ אותו בבוקר
הרחוב גומע אותו אל תוכי
תוכו
לצערי
לא יספיקו המילים
לתאר לך נפשו המיוסרת
של מטורף
בעל כורחי נאלץ
אני
לשבור שורות
(וביום ההוא זרחה השמש פעמיים, לרוח היה טעם מוכר של התאהבות
ראשונה, כמו ציפורני החתול שבגינה בבית הישן. ניסיתי, גם אני
לזרוח שוב. לעיתים אני צייד. אמרתי כבר. לעיתים ניצוד)
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.