שני שטנים מתקעקעים בעורי,
שניהם מתמסרים ברוחי ומנסים אותה להקסים -
אחד בפה
ואחד בלב
ואחד בין ירכיי
ואחד למרגלות שדיי
ואחד בשקע שבצווארי
ושניהם בראשי, ושניהם בגרוני,
ואני יגעה, מותשת, וכוחותיי הולכים ואפסים
תחת עול אכלוסם בנשמתי ובשרי.

שני שטנים בוחנים אותי לראות במי מהם אסתפק,
שניהם מנצנצים אליי בשערות זהב ובעיני אגם צלולות -
ובצלילות קולם
ובצלילות נשימתם
ובצלילות זכיכותם
ובצלילות רכותם
ואני צוללת, נוסקת, ושיווי משקלי כושל מלהתלות
בחדות השכל הישר, שעתה גם יושרו מוטל בספק.

שני שטנים בחיי, מטרפים את ראשי
אחד כל עולמי, השני עולם שחרב -
ואני חרבה בנשיקותיהם
ובמבטם
ובמלותיהם
ובחנם
ובקסמם
ובאהבתם
ובחרבותיהם יקום דמי, שכן עם תום הקרב
לכשיאבדו לי, מצער לא אדע את נפשי.




© אוגוסט 2001