הייתי רוצה נצח משלי.

הייתי רוצה בעל, שלושה ילדים, כלב, דשא ירוק-ירוק וגדר
לבנה-לבנה.
לשבת על הדשא ולראות ילדים רצים ומשחקים.
שהכל יהיה שקט ורגוע וברור, שאני אדע מה אני עושה עוד שעה,
ועוד יום, מתי נגמרת המשכנתא ומתי לילדים יש חוג.
אך הנצח לא נמדד בזמן.

הייתי רוצה דירת סמים במרכז תל-אביב, עם המון גאנג'ה, באנגים
וקוקאין, שאנשים ייכנסו וייצאו כל היום,
ובערב כאשר כמה אנשים שפוכים סביבי, אני אשכב עם החבר, שאני
איתו ביחד כבר כמה שנים.
כלום לא יהיה ברור חוץ מהראש והשורה הקרובים,
אבל הכול יהיה סופי ותמידי.
אך הנצח מיועד לצודקים.

הייתי רוצה להישאר נערה לנצח, עם שדיים זקורים, חלומות, תקוות
ולחצים שאחרי שבוע נראים מיותרים.
להחליף חבר פעם בחודש, לשכב עם אנשים שפגשתי היום, לעשן
בשרשרת, לחשוב שאני יודעת הכל ולא לדעת כלום.

אך הנצח הוא רק אפר ואבק.