|
מפסגות עוטות שלמות אורה
אל תהום קודרת נחתה,
מנחשולי געגועים סוערים
נותרו רק ניחומים.
היכן היופי הנאצל
אשר בלב שכן? נעלם?
התנהה נפשה לתור אחריו
או שכול יוותר ולא ינוחם?
אל ים מוזהב טובעת השמש
ולשם גם דמעתה מצטרפת.
בחשכה היא נותרה לבדה -
רק דמותו עמה,
היא רועדת ומייחלת
ליד אוספת
אשר תעבירה את הגשר
מכאב חיים לחסד.
27/12/03 © |
|
|
sex, sex, sex,
sex, sex, fuck,
sex, sex,
sex....
וזה היה עוד פרק
בסיור במוחה של
ילדה קטנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.