כשאני יושבת לבד וחושבת, אני מנסה להבין, מנסה לשנות, אבל זה
לא תמיד מצליח.
אולי יש מחשבות שלא משתנות? אולי זה תמיד יהיה אותו הדבר? אבל
זה לא בטוח...
זה כמו שיר, לפעמים אתה מגיע לשלב שאתה חייב לשנות אותו, פתאום
הוא כבר לא מתאים, לא רלוונטי.
בית או שניים, אפילו מילה, קצת ילדותי, הרבה מהלב, אישי וחושף,
מקרין סיטואציות של עוד יום נושף.
אולי של חיים שלמים,
               


                             או לפחות תקופה...