אל מעבר לים...
טסתי, מישראל אלייך, מצוייד בהבטחות:
"חצה האוקיאנוס עבורי ותראה איך צריך לחיות",
לקחתי עמי מעותיי האחרונות,
נו טוב, בין עמי אני חי, מה לעשות?
הבטחת סוויטה ב"הילטון" לשריין
כדי על אהבתנו לקדש,
הבטחת הרים וגבעות
ש"הוליווד" תיחשב כזוטות.
והנה נחתתי בעירך
חשבתי בנתל"א אפגשך,
ומשם במרצדס תאספיני
אל הקן שהבטחת שתזמיני.
מה רבה היתה פליאתי
כשראיתיך מזמינה מונית,
אמרת שה"מרצדס" בתיקון
וה"קדילאק" בכלל שבוז.
ואני, מרוב אהבתי לך,
האמנתי לכל מילה שלך,
נהיתי אחרייך בכרך לא מוכר
בלי בכלל לחשוד בדבר.
וככה נסענו במונית
חגים ברובעי העיר בלי תכלית
ושאלתי אם ל"הילטון" יעדנו
ואז הודעת שחל שינוי "קטן" בתוכניתנו
כי הדוד של הדודה שם עובד
והרי בטח לא ארצה לקלקל לך את השם.
ואני, עדיין, לאהובתי מאמין
סומך על כושר שיפוטה למצוא תחליף.
לא חלפו דקות רבות ואמרה לנהג המונית לעצור,
הסתכלתי לכל עבר ובית מלון... בשום מקום.
-"היי דארלינג, מה קורה?"...
-"את ה-motel אינך רואה"...
-"בשביל זה נסענו שעתיים בלי קפה?"
-"אוף, תפסיק להתלונן"
-"מה השקית שאת נושאת?"
-"סדינים ומגבות מהבית- זול יותר"
אז תגידי בכלל תודה שלא רצחתי אותך...
חחחחחחה, איזה דמיון פורה שיש לי (-:
6/07/02 © |
