הבטתי באשדות תשוקתה המתגעשת
ונגרפתי אל יפי סערתה כחתף,
תשוקתה הייתה אליי כה עזה -
הייתה ניכרת בשפתיה ובניד מותנה,
היה זה אד עיניה החם שבפניי נתקל
וביקש לכובשני, עד אכלה לה כנהר בים.
נסחפתי בשטף, התמסרתי לרעיון
שאולי בך יימצא לי הפתרון,
ובבוקר אור, ייקל מטעני
ותיראה לי שוב הדרך לחיים היפים.
אכן, היה גופך לי יין פלאים,
היית כגפן מבשילה מלאת שירים.
הנה, נולד חלום חדש על פלא חדש
שבו אני, גם את, תמיד כובש-נכבש,
הנמשך אל המחר שאולי יירקם
לפיסת חיים מופלאה שאסור לוותר.
07/04/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.