|
נעולה מאחורי דלתיים פתוחות
בחוץ הכל מואר ועיני כה חשוכות
הכל לוחץ, את האוויר רוצה שוב ללגום
חיי הם סינרגיה של שחור ואדום
וכרגיל, לוקחת את הכל קשה מאחרים
מתייחסת ברצינות ומוותרת על דברים
הזמן נוזל בין האצבעות ורק אני מתרגשת
מסדרת מהר ובייאוש מתחמשת
ובחלק השני המצב גם לא מושלם
למרות שנחמד להיות לבד בעולם
אולי הכל נובע מכל החוסרים שבתוכי
אין שמץ של החלטיות או הבנה במוחי
לפעמים עם פיסוק, לפעמים מודרני יותר
מה שבטוח, לעולם לא יהיה אחד שיישאר
וכל אחד רוצה להיות הגיבור בסיפור
מבחינתי הוא יכול עכשיו לעבור עיקור
לפחות אני בטוחה שממני לא יקבל ביקור
מקבלת מאוד יפה את תחושת הניכור
לפעמים עם פיסוק, לפעמים מודרני יותר
מה שבטוח, לעולם לא יהיה אחד שיישאר |
|
|
אני כתבתי את כל
הסלוגנים, אני
אני אני!
רק רציתי שתדעו,
גם אלו בלי
החתימה, הכל שלי
שלי שלי!
נו? תגידו
משהו!
ם. ףץךן,
סכיזופרן שמחמיא
לעצמו יתר על
המידה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.