אני אהיה האביר שלך,
מצויד בחרבות חדות,
הרבה מן החשיבות העצמית
ומן האצילות המסולפת.

אני אהיה האביר שלך,
אקשיב לבכייך האינסופי
על היותך חדלת אישים, מיותרת.
ואשתדל להסיט את דעתנו מכך.

אני אהיה האביר שלך,
אגן עליך מחדותן של מלים כתובות,
אשחיז ואנעץ למענך את אלו שלי -
תמיד גבוהות ממני. מאיתנו.

אני אהיה האביר שלך,
ואת תהיי הגבירה שלי, יפה ומדקדקת.
נעשה אהבה לאורו של ירח סתווי, בהיחבא,
תיאנחי כאלו שטוב לך ואני אשתוק.

אני אהיה האביר שלך,
וכשאנשים פשוטים יעברו לידנו, נמוכי- קומה,
יגיבו במבטי נהיה משתאים.
הו, איזה צמד נשגב נהיה אז!