אין חלב לקפה, בתה אפרסק האחרון יש חור, המים בברז בצבע שנע
בין חום לחום קקי והטמפרטורה בין פושר לחמים פיפי, הדיסק
במערכת שרוט, הפינה של השולחן שונאת במיוחד היום את האצבע
הקטנה של הרגל למרות שהן מתעקשות להיפגש שוב היום.
חור בגרב, קרע במעיל, אבן קטנה אבל לא מספיק בנעל, איפה הארנק,
בטח מעשן איפשהו עם המפתחות, ריח של גופה במסדרון, ואת מה
שמרצפת קטנונית ולא צפויה עשתה לשווי המשקל בפינה של הרחוב
מדרגה חלקלקה בכניסה לתחנה מסוימת. הרכבת מאחרת ואז תקועה
בתחנה, האדם השלישי שדורך על הרגל דווקא התנצל, אמנם רק מתוך
נימוס. מסתבר שהיום הוא "יום העומדים בדרך הבינלאומי". קבצן
מציק, ואז מעז להציק שוב, הפיצה קרה, בקולה אין גזים, והמקום
היחיד שפנוי באוטובוס זה ליד השמנה שמריחה כמו סניף של
מקדונלדס ובצד של השמש. משקפי השמש על שולחן ליד המחשב (שאם
כבר מזכירים אותו, איטי לאחרונה באופן מכאיב).
כולם עצבניים והמשמרת בכלל עוד לא התחילה, לחייך, להביא,
להרים, למלא, להקציף, למזוג, לסדר, להנמיך את השיר היחידי
שעושה קצת שמח כי אבא של הבעלים מדבר והוא לא שומע טוב, לחייך,
לפתוח, לנקות, להוציא, לראות אם חסר. בטח שחסר. לעלות, למצוא,
להיזהר שלא יישפך, שלא ייפול, שלא יישבר, שלא ייקרע, שלא
ייהרס, למהר. לנוח.
הסיגריה עושה לגרון מגרד. לחזור מהר, לחייך, לענות לטלפון,
לדאוג שיצא בזמן, לרוץ לאוטובוס, לפספס ת'רכבת.
הרחוב מלא יותר מדי אנשים כאלה, שמחים רעננים יפים כאלה עם
יותר מדי בושם ודברים נוצצים. יותר מדי מדרגות בדרך למעלה,
יותר מדי שקט בבית ועכבר אחד יותר מדי בשקית של הבייגלים. אין
מספיק ירקות לסלט, המנורה בשירותים שרופה, אין מספיק גבינה
למריחה למרות שזה לא משנה כי אין כבר על מה למרוח, אין הודעות
במזכירה, אין איפה להניח את הכוס מרוב בלגן, אין מקום לבדלים
יותר במאפרה, אין מספיק משחת שיניים, שערות ערווה של השותף על
הסבון ואין מספיק שעות לישון כי מחר צריך לקום יותר מדי
מוקדם.
וכל זה נכתב - בפעם השניה כי לא עשיתי סייב - כי לא מצליח
לישון, הכרית לא נוחה, השיער מגרד ושילכו להזדיין בצער בעלי
חיים הלוואי ומישהו ידרוס את הכלב של השכן. |