פיסות מתוכי נקטעו,
כשהשפיות הזדנבה לתוכי,
מעורפי התקוות נגדעו,
ותסכול השתקע בחזיתי.
רחמים לא ידע אויבי,
ואין חנינה בלבבות עלומים,
הלקאות אך תדע נפשי,
ורק צרורי בפני מזדהים.
נטמן לבי הנכמר בחזי,
פיכחותי לא תדע חמל,
כי במים רותחים נטבלה דעתי,
ועם אדים מהבילים הצטלבה בערפל.
לנגדי נמצא שונאי,
לבו לא ידע חמלה,
הוא רואה מתוכי,
את עיניו הנוקמות במראה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.